אז, מחשבים קוונטיים פותרים בעיות מורכבות מהר מאוד. אבל למה שהם פשוט לא יחליפו את המערכות הקלאסיות האיטיות? העובדה היא שהטכנולוגיה הזו עדיין צעירה, ומצב "הנורה המהבהבת" מאוד לא יציב וככל שיש יותר קיו-ביטים במערכת, כך קשה יותר לתחזק אותה. הזמינות של חישובים מורכבים תלויה, בין היתר, במספר הקיו-ביטים: בעזרת שתי נורות, אפילו מגניבות מאוד, אי אפשר לצייר את תמונתה של מונה ליזה.

רבים רואים במחשוב קוונטי כפתרון מבטיח. החברה הראשונה שמכרה מחשבים קוונטיים לעסקים הופיעה עוד ב-1999. כעת ארגונים גדולים משקיעים בתחום זה, כמו גוגל ו IBM-האמריקאית (זו האחרונה כבר מציעה ללקוחות גישה למחשב הקוונטי שלה דרך הענן), טושיבה היפנית ועלי-באבא ובאידו הסינית.

לא כולם מסכימים עם האמירה של גוגל על ​​10,000 שנה. יבמ, למשל, בטוחה שמחשב -על יצליח לפתור את אותה בעיה, אמנם לא תוך שלוש דקות, אלא תוך קצת יותר מיומיים. למרות שזה, באופן כללי, גם הבדל בולט.